בורא פרי הגפן – על מה מברכים, מה זה "יום השישי" ומה סדר הקידוש

שתי המילים שמופיעות הכי הרבה על גביעי קידוש בישראל הן "יום השישי" ו"בורא פרי הגפן". רוב האנשים שקונים גביע מתלבטים בין שתי ההטבעות האלה בלי לדעת בדיוק מה ההבדל ביניהן — ובלי לדעת שהן בכלל לא אותו דבר: אחת היא ברכה, והשנייה היא פסוק.

המדריך הזה עונה על שתי השאלות במלואן: על מה בדיוק מברכים "בורא פרי הגפן", מה זה "יום השישי" ולמה הקידוש מתחיל דווקא בו, ומה הסדר המדויק של קידוש ליל שבת. בסוף נסביר גם איזו הטבעה מתאימה לאיזה גביע.

הערה חשובה: המדריך הזה הוא רקע כללי ולא פסק הלכה. במנהגים יש הבדלים בין עדות ובין קהילות, ולשאלות מעשיות כדאי לשאול רב.

בורא פרי הגפן — על מה מברכים

הכלל בסיסי: ברכת "בורא פרי הגפן" נאמרת על יין ועל מיץ ענבים. לא על הענבים עצמם, ולא על כל משקה אחר.

יין

המקרה הפשוט. יין הוא המשקה היחיד שקיבל ברכה משלו, נפרדת מ"שהכול נהיה בדברו" שנאמרת על שאר המשקאות. זו הסיבה שהיין הוא המשקה של הקידוש, של ההבדלה ושל שמחות.

מיץ ענבים

גם על מיץ ענבים מברכים "בורא פרי הגפן", ולפי רוב הפוסקים אפשר לקדש עליו. זו הבחירה הרווחת בבתים עם ילדים, למי שאינו שותה אלכוהול, ובסעודות שבהן מקדשים בבוקר. יש הסוברים שיין עדיף לכתחילה, ולכן יש שנוהגים לערבב מעט יין במיץ הענבים.

ענבים — דווקא לא

נקודה שמפתיעה רבים: על ענבים עצמם מברכים "בורא פרי העץ", ולא "בורא פרי הגפן". הברכה המיוחדת ניתנה למשקה שיוצא מהם, לא לפרי.

יין פוטר משקאות אחרים

כלל מעשי שכדאי להכיר: כשמברכים על יין, הברכה פוטרת בדרך כלל גם משקאות אחרים שעומדים על השולחן ושהיו אמורים לקבל "שהכול". יש לזה תנאים ופרטים, אבל בפועל זה אומר שאחרי הקידוש לא צריך לברך שוב על המים או על המיץ.

הברכה שאחרי — "על הגפן ועל פרי הגפן"

אחרי שתיית שיעור מספיק של יין מברכים ברכה אחרונה מסוג "מעין שלוש", הפותחת ב"על הגפן ועל פרי הגפן". חשוב לדעת שהנוסחים משתנים מעט בין עדות ובין סידורים — ולכן הכי פשוט לקרוא מתוך הסידור שלכם ולא מהזיכרון.

מתי אומרים "בורא פרי הגפן" במהלך השנה

הברכה הזו חוזרת ברוב הרגעים המסמנים בחיים היהודיים:

• קידוש ליל שבת — הרגע המרכזי, ועליו נרחיב מיד.
• קידושא רבה — קידוש שבת בבוקר, קצר בהרבה.
• הבדלה — במוצאי שבת, על אותו יין ובאותה ברכה.
• ליל הסדר — ארבע כוסות, ארבע פעמים.
• קידוש בחגים — בתוספת ברכות המתאימות לחג.
• חופה, ברית מילה ואירועים — היין מלווה את הרגעים האלה.

"יום השישי" — מה זה ולמה הקידוש מתחיל בו

כאן מגיעים לחצי השני של השאלה. "יום השישי" אינו ברכה — אלו שתי מילים מתוך פסוקי "ויכולו", שלושת הפסוקים החותמים את סיפור הבריאה בספר בראשית ומתארים את השבת הראשונה.

הקטע נפתח כך: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם..." — ואת הקטע הזה אומרים לפני הברכה על היין בליל שבת.

למה מתחילים דווקא מ"יום השישי"

המילים "יום השישי" הן בעצם סופו של הפסוק הקודם, ולא תחילת "ויכולו". הטעם הידוע לצירוף הזה הוא ראשי התיבות: יוֹם השִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ השָּׁמַיִם — ארבע האותיות מרכיבות את שם ה'. מסיבה זו נהוג לצרף את שתי המילים לפתיחת הקידוש.

מכיוון שמדובר בחלק מפסוק ולא בפסוק שלם, יש הנוהגים לומר את המילים "יום השישי" בלחש, ולהתחיל בקול מ"ויכולו". זה מנהג נפוץ מאוד, וזו הסיבה שבבתים רבים שומעים את הקידוש מתחיל לכאורה מ"ויכולו".

למה "ויכולו" נאמר שלוש פעמים בליל שבת

פרט שמעט אנשים שמים לב אליו: פסוקי "ויכולו" נאמרים בליל שבת שלוש פעמים — בתפילת העמידה, שוב בקול בבית הכנסת אחרי התפילה, ופעם שלישית בבית לפני הקידוש. זו עדות חוזרת על בריאת העולם.

סדר קידוש ליל שבת — שלב אחר שלב

1. מוזגים את הגביע — עד מלא, ורצוי שיישפך מעט. נהוג שאדם אחר ימזוג למקדש.
2. אוחזים את הגביע — ביד ימין, בכף היד. נהוג לעמוד, אך יש קהילות שנוהגות לשבת.
3. "יום השישי ויכולו..." — שלושת הפסוקים, כשה"יום השישי" בלחש לפי המנהג הרווח.
4. "בורא פרי הגפן" — ברכת היין.
5. ברכת הקידוש — "אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו...", המסתיימת ב"מקדש השבת".
6. שותים — המקדש שותה תחילה, ואחר כך מחלקים מהיין לשאר המסובים.

ומה בבוקר?

קידוש שבת בבוקר, "קידושא רבה", קצר בהרבה: נוהגים לומר כמה פסוקים (כמו "ושמרו" או "זכור את יום השבת"), ואז מברכים "בורא פרי הגפן" — וזהו. אין בו ברכת קידוש נפרדת.

כמה יין צריך בגביע

שתי שאלות נפרדות שמתערבבות אצל אנשים:

• כמה צריך להיות בגביע — לפחות שיעור "רביעית". השיעורים המקובלים נעים בין כ־86 מ״ל לכ־150 מ״ל, תלוי בשיטה. בפועל, גביע קידוש סטנדרטי בגובה 12–16 ס״מ מכיל בנוחות מעל השיעור המחמיר.
• כמה צריך לשתות — המקדש שותה לפחות "מלא לוגמיו", כלומר רוב מלוא הפה. יש שנוהגים לשתות רביעית שלמה.

כשקונים גביע, זו הסיבה שלא כדאי ללכת על כלי דקורטיבי קטן מדי. בגביע קטן מהשיעור אין שום בעיה עיצובית — פשוט לא נוח, כי צריך למדוד. הרחבנו על זה במדריך לבחירת כוס קידוש מהודרת.

איזו הטבעה לבחור לגביע — "יום השישי" או "בורא פרי הגפן"

עכשיו, כשברור מה כל אחת מהן, הבחירה קלה יותר:

• "יום השישי" — מפנה לפסוקי ויכולו, כלומר לשבת עצמה ולבריאה. זו ההטבעה הקלאסית לגביע שמשמש בעיקר את קידוש ליל שבת, וזו גם הבחירה הנפוצה ביותר.
• "בורא פרי הגפן" — מפנה לברכה על היין, שנאמרת בכל קידוש, בהבדלה, בחג ובכל אירוע. זו ההטבעה האוניברסלית יותר: גביע כזה "מתאים" לכל שימוש, לא רק לליל שבת.

כלל אצבע: אם הגביע הוא הגביע הראשי של הבית לליל שבת — "יום השישי". אם הוא גביע נוסף, גביע לחג, גביע לסט הבדלה או מתנה למישהו שאתם לא יודעים איך הוא ישתמש בו — "בורא פרי הגפן" בטוח יותר.

קיימות גם הטבעות אחרות, כמו פסוקים או דמויות של צדיקים, והן עניין של טעם אישי ומסורת משפחתית.

שאלות נפוצות

מה מברכים על מיץ ענבים?

על מיץ ענבים מברכים בורא פרי הגפן, בדיוק כמו על יין. הברכה נקבעת לפי המשקה שיוצא מהענבים, לא לפי אחוז האלכוהול.

מה מברכים על ענבים?

בורא פרי העץ. "בורא פרי הגפן" שמורה ליין ולמיץ ענבים בלבד.

אפשר לקדש על מיץ ענבים?

לפי רוב הפוסקים כן. יש המעדיפים יין לכתחילה, ויש הנוהגים לערבב מעט יין. למי שאינו שותה אלכוהול זו האפשרות הרווחת.

למה אומרים "יום השישי" בלחש?

משום שאלו מילים מסוף הפסוק הקודם ולא תחילת "ויכולו", ולכן יש הנוהגים לאומרן בשקט ולהתחיל בקול מ"ויכולו". זה מנהג ולא חובה, ויש קהילות שאומרות הכול בקול.

צריך לעמוד בקידוש?

יש מנהגים שונים — יש העומדים לאורך כל הקידוש, יש העומדים ב"ויכולו" ויושבים בברכה, ויש היושבים לגמרי. זה נקבע לפי מנהג המשפחה והקהילה.

מה עושים אם אין יין בכלל?

יש דין של קידוש על הפת (על שתי החלות) כשאין יין או מיץ ענבים. לפרטים המעשיים כדאי לשאול רב.

לסיכום

"בורא פרי הגפן" היא הברכה על היין ועל מיץ ענבים — ורק עליהם. "יום השישי" הוא הפתיח לפסוקי ויכולו שנאמרים לפניה בליל שבת, והוא שם מטעם ראשי התיבות שמרכיבות את שם ה'. הקידוש מחבר ביניהם: קודם הפסוקים, אחר כך הברכה על היין, ואז ברכת הקידוש.

ברקמת המלך תמצאו גביעי קידוש בזכוכית, קריסטל, פוליריזן ופרספקט — עם הטבעת "יום השישי", "בורא פרי הגפן" ועיצובים נוספים, לצד סטי הבדלה תואמים. ואם אתם בונים את שולחן השבת מהיסוד, שווה לקרוא גם את המדריך לשולחן שבת מרשים.